Vayedaber

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי נָתָן הִיא. דְּרִבִּי נָתָן אָמַר. יוֹצְאִין בִּזְרִיקָה בְלֹא אֲכִילָה.

Pnei Moshe (non traduit)

גמ' אמר ר' יוחנן דר' נתן היא. הא דקתני ופטורין מלעשות פסח שני כר' נתן דהתוספתא והובא לעיל בפרק כיצד צולין בהלכה ה' דס''ל יוצאין בזריקה בלא אכילה וכלומר אעפ''י שבשעת זריקה אינו עומד לאכילה וכדלעיל שם:

משנה: 67b חֲבוּרָה שֶׁאָבַד פִּסְחָהּ אָֽמְרוּ לְאֶחָד צֵא וּבַקֵּשׁ וּשְׁחוֹט עָלֵינוּ וְהָלַךְ וּמָצָא וְשָׁחַט וְהֵם לָֽקְחוּ וְשָׁחֲטוּ. אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין עִמּוֹ. אִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן. אֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת הֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן וְהוּא אֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶן וְשֶׁלּוֹ יֵצֵא לְבֵית הַשְּרֵפָה וּפָטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. אָמַר לָהֶן אִם אֵיחַרְתִּי שַׁחֲטוּ עָלָי. הָלַךְ ומָצָא וְשָׁחַט וְהֵם לָֽקְחוּ וְשָׁחָטוּ. אִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן וְהוּא אוֹכֵל עִמָּהֶן. וְאִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן. אֵין יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אֵינָם אוֹכְלִין עִמּוֹ וְשֶׁלְּהֶן יֵצֵא לְבֵית הַשְּרֵפָה וּפָטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. אָמַר לָהֶן אִם אֵיחַרְתִּי צְאוּ וְשַׁחֲטוּ עָלָי. הָלַךְ ומָצָא וְשָׁחַט וְהֵם לָֽקְחוּ וְשָׁחָטוּ. אִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן וְהוּא אוֹכֵל עִמָּהֶן. וְאִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן. וְאִםֻ אֵינוֹ יָדוּעַ אֵיזֶה מֵהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן אוֹ שֶׁשָּׁחֲטוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת הֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן וְהוּא אֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶן וְשֶׁלּוֹ יֵצֵא לְבֵית הַשְּרֵפָה וּפָטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. אָמַר לָהֶן וְאָֽמְרוּ לוֹ. אוֹכְלִין כּוּלָּם מִן הָרִאשׁוֹן. לֹא אָמַר לָהֶן וְלֹא אָמְרוּ לוֹ אֵינָן אַחֲרָאִין זֶה לָזֶה׃ שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִסְחֵיהֶן אֵילּוּ מוֹשְׁכִין לָהֶן אֶחָד וְאֵילּוּ מוֹשְׁכִין לָהֶן אֶחָד. אֶחָד מֵאֵילּוּ בָּא לוֹ אֵצֶל אֵילּוּ וְאֶחָד מֵאֵילּוּ בָּא לוֹ אֵצֶל אֵילּוּ. וְכֵן הֵן אוֹמְרִים אִם שֶׁלָּנוּ הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּךְ וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלָּנוּ. וְאִם שֶׁלָּךְ הוּא הַפֶּסַח הַזֶּה יָדֵינוּ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּנוּ וְנִמְנִינוּ עַל שֶׁלָּךְ. וְכֵן חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה וְשֶׁל עֲשָׂרָה עֲשָׂרָה מוֹשְׁכִין לָהֶן אֶחָד מִכָּל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה וְכָךְ הָיוּ אוֹמְרִים׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא אמר להם ולא אמרו לו. שהלך הוא לבקש והם הלכו לבקש ולא אמרו זה לזה כלום אע''פ שהיה בלבם שישחוט כל אחד שימצא ראשון על חבירו או הוא עליהן או הן עליו הואיל ולא פירשו ולא אמרו זה לזה כלום אינן אחראין זה בזה ואינן חוששין מי הוא הנשחט ראשון אלא הוא אוכל משלו והן אוכלין משלהן:

אוכלין כולן מן הראשון. שהרי הוא והן נתרצו על הנשחט ראשון שזה אמר בקשו ושחטו עלי והריני נמנה עמכם וכך אמרו לו ונמצא כל מי שמצא ושחטו בראשון נמנו כולן עליו ולפיכך כולן אוכלין מן הראשון והשני ישרף ואם אינו ידוע וכו' כטעמא דלעיל:

אמר להן ואמרו לו. כגון שאבד להן פסחן ולו ג''כ אבד פסחו ואמר להן צאו ובקשו ושחטו עלי והן אמרו לו צא ובקש ושחוט עלינו:

ואם אינו ידוע וכו' כאחת. הן אוכלין משלהן לפי שחזרו בהן משלו והוא אינו אוכל עמהן דשמא שלו נשחט ראשון ושלו יצא לבית השריפה דשמא שלהן נשחט ראשון והוא נמשך משלו שהרי אמר להן אם איחרתי וכו' ופטור מלעשות פסח שני דממ''נ יצא באחד מהן:

ואם שלו נשחט ראשון הוא אוכל משלו והן אוכלין משלהן. משום שהוא אמר להן אם איחרתי הריני נמנה עמכם ועכשיו שלא נתאחר נשאר הוא על שלו ואוכל משלו והן אוכלין משלהן משום שכשהוא אמר להן אם איחרתי שחטו אתם עלי סמכו על כך וחזרו בהן משלו ונמנו הן על שלהן לפיכך אוכלין משלהן:

אין ידוע וכו' כאחת. הוא אוכל משלו והן אינן אוכלין עמו ושלהן יצא לבית השריפה ופטורין מלעשות פסח שני כצ''ל כאן ובספרי הדפוס נתחלף בטעות מרישא לסיפא ומסיפא לרישא ונכפל ג''כ בטעות הן אינן אוכלין עמו דשמא שלהן נשחט ראשון ומשכו ידיהן משלו ושלהן יצא לבית השריפה שמא שלו נשחט ראשון ונמנו עמו ולא על שלהן ופטורין מלעשות פסח שני דממה נפשך יצאו באחד מהן אלא שאינן יכולין לאכול ובכה''ג אין האכילה מעכבת:

והן אוכלין משלהן. לפי שחזרו בהן מן האבוד ומשכו ידיהן ממנו:

ואם שלהן נשחט ראשון הוא אוכל משלו. שהרי הוא לא נמנה על שלהן:

אם שלו נשחט ראשון וכו' והן אוכלין עמו. הואיל והם אמרו לו שחוט עלינו נמנין הם על שלו ושלהן ישרף דפסח בלא בעלים הוא:

והם לקחו. פסח אחר ושחטו:

מתני' חבורה שאבד פסחה ואמרו לאחד צא ובקש. את האבוד ושחוט עלינו:

אמר להן. זה ששלחוהו לבקש האבוד ולשוחטו אם איחרתי שחטו אתם עלי והלך ומצא וכו' והוא אוכל עמהן ושלו ישרף שהרי נמנה הוא על שלהן ונשחט ראשון והוא נתאחר א''כ נמשך הוא משלו:

תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים. קַל הָחוֹמֶר לַטִּיפְּשִׁים. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר. גַּ֤ם אֱוִ֣יל מָ֭חֲרִישׁ חָכָ֣ם יֵחָשֵׁ֑ב. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר. חָכָם מַחֲרִישׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכן שלמה אומר וכו'. כלומר דק''ו לטיפשים נלמד יפה מהא דשלמה ומשום דמלת מחריש יוצא לאחרים הוא וזה לפי שלפעמים השתיקה של זה גורמת להחריש לכנגדו הנצב לריב עמו ולא בא הדבר לידי מחלוקת ביותר ועל דרך פוטר מים ראשית מדון וגו' וזה האויל גם כי מחריש לחבירו בשתיקותו מחמת אולתו שאין לו תשובה נצחת אפי' כן לחכם יחשב לפני השומעין ואינם יודעים בו ואצ''ל חכם מחריש לחבירו בשתיקותו שחכמתו עמדה לו והכל אומרים מה יפה לו השתיקה ואם כן ממילא שק''ו הוא להאוילים והטפשים שיפה להן השתיקה:

תני בר קפרא. עלה דקאמר לא אמר להם ולא אמרו לו וכו' מכאן יפה שתיקה לחכמים וכו' שאילו אמר ואמרו אין תקנה להשני ולא אמר ולא אמרו שניהן ראויין הן:

משנה: עֶרֶב פְּסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. וַאֲפִילוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב. וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבָּעָה כוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וַאֲפִילוּ מִן הַתַּמְחוּי׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' ערב פסחים. כלומר ערב של כל פסח ופסח:

סמוך למנחה. קטנה מעט וכמו חצי שעה דזמן מנחה קטנה הוא בתשע ומחצה וסמוך למנחה בתחלת שעה עשירית לא יאכל אדם עד שתחשך כדי שיאכל מצה לתאוה וחמץ בלאו הכי לא מצי אכיל דמו' ולמעלה אסור ומצה נמי לא כדאמר בגמרא האוכל מצה בע''פ כבא על ארוסתו בבית חמיו אלא לא נצרכה שאף לשאר מאכלים יזהר שימנע מהם סמוך למנחה:

ואפי' עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. כדרך בני חורין וקמ''ל שאף העני צריך הוא להראות דבר שהוא זכר לחירות:

ולא יפחתו לו. גבאי צדקה המפרנסים עניים מארבע כוסות של יין:

ואפילו מן התמחוי. אפי' הוא עני. שבעניים שמתפרנס מן התמחוי דתנן בפ''ט דפיאה מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי. וארבע כוסות קאמר בגמרא כנגד ארבע לשונות של גאולה שאמר הקב''ה למשה והוצאתי. והצלתי. וגאלתי. ולקחתי:

שנים שנתערבו פסחיהן. ראובן מושך לו א' מהתערובות ושמעון מושך לו אחד וראובן הולך וממנה אחד מן השוק עמו וכן שמעון כדי שיהא כאן שתי חבורות ולא יניחו הפסח בלא בעלים כשיתנו ויאמרו זה לזה ידיך משוכות וכו' ולפיכך כל או''א ממנה עמו עוד אחד מן השוק ואח''כ יבא אחד משניהם אצל זה מהשנים ואחד מאלו השנים בא אצל זה מאלו ומתנה כל אחד עם חברו שבא אצלו ואומר אם שלי הוא הפסח הזה שיפה ביררתי ידיך משוכות משלך ונמנית על שלי ואם שלך וכו' ונמצא שלא הפסידו כלום:

וכן חמש חבורות של חמשה חמשה. בני אדם או עשר חבורות של י' י' שנתערבו פסחיהן כל חבורה וחבורה מושכין להן אחד מן התערובות של הפסחים וה' אנשים של כל חבורה וחבורה מתחלקין הן לה' פסחים שאם החליפו לא יהא כאן פסח שאין אחד מהבעלים הראשונים עליו וכשנעשו עתה חבורות החדשים אומרים הארבעה להאחד אם שלנו הפסח הזה ידיך משוכות משלך ונמנית על שלנו ואם שלך הוא פסח הזה הרי אנחנו ארבעתינו מסולקות מפסחינו בכל מקום שהוא ונמנינו עמך וכך הם חוזרין ואומרין להשני ולכל אחד שבחבורה וכן כל חבורה וחבורה מתנין ואומרין כן:

אלו מושכין להן אחד. מן התערובות ואלו וכו' ואחד מבני חבורה זו בא אצל אלו ואחד מאלו השנייה בא אצל הראשונה וכך הן אומרים כל חבורה וחבורה לזה הבא אצלם אם שלנו הוא הפסח הזה שמשכנו ויפה ביררנו הרי ידיך משוכות משלך ונמנית על שלנו וכו'. ומפני שצריך בתחלה למשוך מזה ואח''כ להמנות על זה שאין נמנין על שני פסחים כאחד לפיכך אומרים הרי ידיך משוכות משלך בתחלה ואחר כך ונמנית וכו' וכשאומרים כן נמצא אף אם החליפו הרי נמשכו כל החבורה משלהם ונמנו על אותו שביררו והא דלא אמרי' ימשכו אלו משלהן בכל מקום שהוא ואלו משלהן ויחזרו וימנו אלו על אחד ואלו על אחד משים שאסור למשוך כל בני החבורה מן הפסח ולהניחו בלא בעלים ושמא החליפו וכשימשכו מפסחם ולהמנות על האחר הרי נשאר פסחם בלא בעלים ולפיכך ע''כ שאחד מאלו בא אצל אלו וכו' והשתא ממ''נ אין כאן פסח בלא בעלים שאם יפה בררו להם הרי כל בני חבורתו עליו חוץ מן הא' שפי' ומשך ידו ממנו ואם החליפו הרי הלך אחד מהם עם פסקו וכשמשכו הנשארים ידיהם ממנו נשאר זה האחד עליו:

מתני' שתי חבורות שנתערב פסחיהן. קודם שישחטו ומה תקנתן:

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוּדָה הִיא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. וְרִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. הָא שֶׁלְאַרְבָּעָה עָשָׂר לֹא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוּדָה הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. כָּל גַּרְמָהּ אָֽמְרָה דְּהִיא דְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. וְרִבִּי יוֹסֵי מַתִּיר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הא של ארבעה עשר לא. אמציעתא קאי דקתני וכן חמש חבורות של ה' ה' ושל י' י' ודייקינן הא אחד מהחמש חבורות היה של ארבעה לא וכן באלו עשר עשר הא אחד מהעשר לא היה מי' בני אדם אלא מט' לא ומשום שאם היה חבורה אחת מהן של ארבעה שמא יתחלף הפסח שלהן לחבורה חדשה מארבעה והן באין מהד' החבורות של ה' ה' ונמצא שאין עליו שום אחד מבעליו הראשונים ואנן בעינן שעכ''פ אחד מבני חבורה הראשונ' יהא קיים:

לא כן אמר רבי יוחנן דר' יודה היא. המתני' וא''כ קשיא מאי מהני שיהא א' מן הראשונים נשאר עליו הא לר' יהודה אין שוחטין על היחיד:

אמר ר' יוסי. אדרבא מהאי גופיה כל גרמא אמרה דהיא דר' יהודה וכו' וכלומר כל עצמה דסיפא זו מכרחת דר' יהודה היא דמהאי טעמא גופיה צריך שיהא אחד מבני החבורה הראשונ' נשאר עליו דמכיון דאין שוחטין על היחיד. כשאחד מהראשונים נשאר הוא ממנה אלו האחרים עמו כדי שלא יהא נשחט על היחיד וכדלעיל:

הדרן עלך פרק מי שהיה טמא

אין שוחטין וכו'. כלומר אפי' כר' יהודה אתיא רישא דמתני' דקתני אלו מושכין להן אחד וכו' ומטעמא שאף אם החליפו פסחם נשאר מיהת אחד עליו מהנמנין בתחל' ואף ע''ג דיחיד הוא ולר' יהודה אין שוחטין את הפסח על היחיד מכל מקום מהאי טעמא גופה אפי' כר' יהודה שפיר אתיא דמכיון דאין שוחטין על היחיד צריך שיהא עכ''פ אחד מן הנמנין שיהא נשאר עליו והוא ממנה אלו האחרים עכשיו עמו כדי שלא יהא נשחט על היחיד:

גמ' דר' יודה היא דתנינן תמן. לעיל בפ''ח:

משנה: 68a שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִסְחֵיהֶן זֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד וְזֶה מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד. זֶה מְמַנֶּה עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק וְזֶה מְמַנֶּה עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק זֶה בָא אֵצֶל זֶה וְזֶה בָא אֵצֶל זֶה וְכָךְ הוּא אוֹמֵר אִם שֶׁלִּי הוּא הַפֶּסַח זֶה יָדֶיךָ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּךְ וְנִמְנֵיתָ עַל שֶׁלִּי. וְאִם שֶׁלָּךְ הוּא הַפֶּסַח זֶה יָדַי מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלִּי וְנִמְנֵיתִי עַל שֶׁלָּךְ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' ערב פסחים. כלומר ערב של כל פסח ופסח:

ואפי' עני שבישראל לא יאכל עד שיסב. כדרך בני חורין וקמ''ל שאף העני צריך הוא להראות דבר שהוא זכר לחירות:

ולא יפחתו לו. גבאי צדקה המפרנסים עניים מארבע כוסות של יין:

מתני' שתי חבורות שנתערב פסחיהן. קודם שישחטו ומה תקנתן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source